7 לילות במועדון החשפנות

יום שני עייף במועדון החשפנות,

בחורה לא צעירה מתקרבת אלי ואז נמלכת והולכת.

אתיופית משועממת מתחככת (ספק נשענת) על עמוד. 

ניכר שגם היא לא במוּד

יום שלישי במועדון החשפנות,

וֵנֶסָה אומרת שזה ערב חלש למות.

היא מצביעה על אחד עם אחת קטנה עליו, ״זה דוחף אצבעות״.

ואז צוחקת, ״ניקול הולכת לאכול״

יום רביעי במועדון החשפנות,

מוניק על גבר מעל לחמישים אומרת שהיא לא עושה חדרים.

שקד לידה לוחשת לגבר שלה ״גם אני הייתי ככה בהתחלה״.

יום חמישי במועדון החשפנות,

לקראת סופ״ש נרשמת התעוררות.

מרתה על עקב 20 סנטי"מ רצה לחדר לשים מסכה ולכסות קעקועים.

היא חשבה שראתה מכר של ההורים.

ערב שבת במועדון החשפנות,

נוסך בשאנטל תמיד מעט עצבות.

בתחתונים זוהרות וסיגריה את העבר החרדי אי אפשר לנחש.

רק רעד קל כל פעם שהיא מבעירה אש

מוצ"ש לפנות בוקר במועדון החשפנות,

במוסכים בחוץ יש כבר פעילות.

אמבר והטייס שלה בשירותים עושים שורה אחרונה של קוֹק.

(עוד שעה הוא כבר על קו ניו יורק).

יום ראשון במועדון החשפנות,

פעם ראשונה של מוניק על העמוד.

היא נזכרת בפעם ההיא שעלתה לשיר בטקס יום הזיכרון,

ואיך נפלה והשתטחה מול כל השכבה.