יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

חֶנְיָאנִי


"היא לגמרי פלשה למרחב שלי" התפארה חברתי החצי לָסבית כשתיארה פגישה אקראית שהייתה לה עם חֶניָאנִי ברחוב. "נעמדתי מולה ואמרתי לה שהיא מהממת והיא אמרה 'תודה' תוך שהיא לגמרי פולשת למרחב שאמור להיות שלי בשיחה בין שני אנשים שעומדים ברחוב" המשיכה חברתי והחצי הלָסבי שלה קרן מאושר. אותי כל האירוע קומם מעט. כבר למעלה מחודש שאני גר באותו רחוב של חֶניָאנִי, מוציא את הכלב לפחות פעמיים ביום וטרם נתקלתי בה ולו פעם אחת. ואילו היא, החצי לסבית, מוציאה את הכלב חצי פעם (בלי שביקשתי אפילו) וישר פוגשת את חֶניָאנִי שפולשת ישר למרחב שלה. "עוד תפגוש אותה. לך יש כלב, לה יש כלב, בטוח תפגשו" עודדה אותי החברה. "אני מתערבת איתך על מאה שקל שהיא תשאל עלי" שאבה במחי יד את העידוד.

בבוקר הלכתי עם פרח לאבו-חסן לקנות מֶסַבָּחַה. בדרך תהיתי איך יהיה נכון יותר לכנות את הכלב של חֶניָאנִי, דוֹגיָאנִי או חֶנדוֹגִי? כי דוֹגְיָאנִי יותר חמוד אבל חֶנְדוֹגִי יותר סקסי. "אני רוצה לעשות עם חֶניָאנִי חֶנדוֹגִי... או מין אָיָאני" (שזה מן הסתם שילוב בין מין אוראלי לאנאלי ליָאני). קניתי חֶנפִּיתַה עם מסבחה וצעדתי חזרה הביתה. חשבתי שעם המזל שלי בוודאי אפגוש עכשיו בחניאני, כשמסבחה מרוחה לי בצורה לא מחמיאה בזווית הפה. אבל אז חשבתי שהיא תעצור מולי ומבלי לומר מילה תלקק את המסבחה מפרצופי ואני אגיד לה שזה הדבר הכי סקסי שעשו לי מימיי. השתהיתי עם הפיתה כמה שיכולתי ואז סיימתי אותה בביס (היא באמת הייתה מעולה). נכנסתי לרחוב שאת שמו לעולם לא אצליח לכתוב, עָבְּדֵל רָעוּף (או רָאוּף) אֵל בִּיטָאר (או עַל בִּיטַער) ובקצהו עמדה לא אחרת מאשר חֶניָאנִי כשהיא כורעת מעל דוֹגיָאנִי במשהו שניראה כמו חֶנדוֹגִי. אחר קמה וצעדה לקראתי. ווידאתי שפרח קרוב אלי והלכתי לכיוונה, שוקל ברצינות להקיא מעט מסבחה ולמרוח אותה על פרצופי (אולם חששתי שזה יהיה מעט קיצוני בשביל פגישה ראשונה). באמצע הרחוב נעצרתי מול חֶניָאנִי, הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי "היי". היא השתהתה מעט ואמרה "היי", שבעיקר אמר "למה לעזאזל אתה אומר לי היי?". היא לא פלשה למרחב שלי, לא שאלה איך קוראים לכלב וגם לא איפה הלסבית המהממת שהלכה איתו תמול שילשום. כשלא נותר עוד מה לומר כרעתי וליטפתי את חֶנדוֹגִי שהיה אמביוולנטי לפחות כמו בעליו. כשפרח התקרב הוא נבח עליו וחֶניָאנִי גערה בו. אמרנו "ביי",והלכנו, שום מתח מיני לא הורגש באוויר. גם מאה שקלים שהרווחתי לא ינָחְמוּיָאנִי